ביקורת עצמית: איך להפסיק להיות הכי קשה עם עצמך

הרבה נשים מספרות לי שהן יכולות להיות סבלניות ומכילות כלפי כולם, חוץ מכלפי עצמן. טעות קטנה בעבודה, משפט לא מוצלח בשיחה, או מספר על המשקל, והקול הפנימי מתחיל: "שוב פישלת", "את לא מספיק טובה", "למה את תמיד כזאת".

למה הקול הזה כל כך חזק

ביקורת עצמית מתחילה בדרך כלל כניסיון להגן עלינו. אם אבקר את עצמי לפני שאחרים יעשו את זה, אולי לא אתאכזב ולא אפגע. אבל עם השנים הניסיון להגן הופך להרגל, והקול הזה כבר לא עוזר להשתפר. הוא בעיקר מתיש, מקטין ומונע מאיתנו לנסות דברים חדשים.

שלושה דברים שאפשר להתחיל בהם כבר היום

לשים לב למילים

במשך יום אחד, נסי לרשום כל פעם שאת שמה לב למשפט ביקורתי כלפי עצמך. לא לשנות, רק לרשום. עצם ההתבוננות יוצרת מרחק קטן בינך לבין הקול, ושם מתחיל השינוי.

לשאול: האם הייתי אומרת את זה לחברה?

כשעולה משפט כמו "את כישלון", שאלי את עצמך אם היית אומרת אותו לחברה טובה שעשתה את אותה טעות. בדרך כלל התשובה היא לא. אז אפשר לנסות לנסח את מה שכן היית אומרת לה, ולהגיד את זה לעצמך.

להפריד בין מעשה לזהות

"עשיתי טעות" שונה מאוד מ"אני טעות". בכלים של ‏CBT לומדים לזהות את המעבר הזה, מאירוע אחד למסקנה גורפת על מי שאנחנו, ולעצור אותו לפני שהוא משפיע על כל היום.

שינוי לוקח זמן, וזה בסדר

הקול הביקורתי נבנה במשך שנים, ולכן הוא גם לא נעלם ביום אחד. המטרה היא לא להשתיק אותו לגמרי, אלא ללמוד להקשיב לו פחות, ולתת מקום לקול פנימי מחזק יותר. באימון אנחנו עובדות על זה צעד אחר צעד, עם תרגול שמתאים לחיים שלך.